טריק קטן שעוזר לי להיות בשלווה ביום יום? אני קורא לטריק הזה לתת שם למפלצת
לפעמים משהו קורה לנו בחיים: משברון, שברון, או סתם תקיעות. אנחנו מסתובבים עם המשקל הזה עלינו, נאחזים בו ולא תמיד נותנים לו לחלוף.
אחד הדברים שעוזרים במצב כזה הוא לאבחן בעצמינו או בעזרת איש מקצוע או חברה טובה – מה הדבר הזה שאנחנו מרגישים… לתת לו פשוט שם.
אחרי שנתנו לו שם והגדרה קל יותר להתמודד עם זה.
זה מזכיר לי הליכה בחושך ושומעים באפלה איזה רעש מפחיד כזה אוהוהווהו וצעדים כבדים… 
זו המפלצת שמסתובבת בראשינו במעמקי התת מודע ומה שהכי מפחיד בה זה החוסר וודאות לגבי מי היא אותה המפלצת? איך היא נראית? האם היא נושכת? 
רק הפחד הזה כבר משנה את התנהגותנו.
אובחן! (מקווה שכתבתי את זה נכון)
מה שעושים במצב כזה -הוא להאיר עליה על פנס 
מה שעוזר לנו לזהות אותה כפי שדיברנו מקודם ולתת לה שם!!! אה אה 
את חרדה! קנאה! הלקאה עצמית! דאגה? או אולי את בכלל בלבול! ברגע שאנחנו נותנים לה שם, ממפלצת אפלה היא נהפכת ליצור חמוד וקטן בעל צורה ברורה ומובנת שמסתובב לו במעגלים בתוך נפשינו.. כזה 
בפשט 
ברגע שאנחנו יודעים לתת שם לרגש שלנו מבחינת המיינדפולנס אנחנו יודעים לנתק אותו מעצמינו. אני היא לא החרדה. היא חיצונית אלי. אני מתבוננת בה משועשעת מהצד, היא אפילו קצת קלאמזית החרדה הזאת.
קטלוג התחושות שלנו הוא שריר חשוב ביותר ששווה לפתח. הוא גם עוזר מאוד במדיטציה… פשוט עוזר להתבונן בהן, לקטלג ולתת להם לחלוף.
אוקי רוני.. מה עושים עם זה פרקטית היום? מתבוננים ברגשות הצפים להם, מתאמנים על לזהות, לתת שם ולתת להם לחלוף. בהצלחה 