בטבע במצב קיצון כשנמר בא לתקוף אותנו 
אנחנו יכולים להגיב בכמה דרכים :
לתקוף בחזרה
לקפוא במקום
לברוח
כיום אין לנו ממש נמרים מחוץ לדלת הבית
יש סתם קונפליקטים
עם בני הזוג
בכביש
בעבודה
אלו לא קונפליקטים מסכני חיים.
אבל מה כן?
המנגנון הקדום נשאר אותו הדבר אצל רובינו למרות שאין סכנת חיים.
אז ראשית תנסו לראות מה הנטייה שלכם בקונפליקט
לתקוף?
לברוח מהבעיה?
לקפוא… להשתתק
ולהסתגר בפינה חשוכה
אחרי שזיהיתם נטייה ברורה.
אפשר לראות מה עושים עם זה.
כאשר השאלה המנחה היא
מה ישרת את המטרה שלי
בן הזוג שלי הכעיס אותי
אני אתקוף אותו ואגיד לו כמה הוא מגעיל ושאני שונאת אותו
האם זה יקדם את המטרה שלי? – שהוא יבין אותי, יחוש את הכאב שלי, ושיהיה לנו טוב ככל הנראה
כנראה שלא.
למה?
כי סביר להניח שלרוב הוא יתכווץ ויתגונן (קטעע… זה לרוב מה שרובינו עושים כשאנחנו מותקפים)
חשוב גם לתקשר לצד השני בנוגע ל-האם סגנון התקשורת שלו מתאים לכם או לא ומה הוא מעורר אצלכם.
מהצד השני שמישהו מגיב לכם באוטומט נסו לא לקחת את זה אישי.
זה לרוב המוח הקדום שלו שמפעיל אותו ממצב דחק.
מפה אם האדם חשוב לכם נסו פשוט לראות או לשאול מה יכול לתת לו ביטחון או שלווה. 
אנחנ