למה כשאני שוטף כלים אני מרגיש כמו סופרמן? 
מה הקשר בין הצלחת המלוכלכת שיש לך בכיור לבין השריר שמאפשר לך לא לדחות דברים? 
יש משימות שהן כמו כלים מלוכלכים אף אחד כמעט אף פעם לא אוהב לעשות כלים… אם תצבור ערימה של כלים באיזה שהוא שלב לא ישאר לך מקום על השולחן ישרור ריח לא נעים באוויר ומשימת הכלים תראה כל כך מאיימת שלא תדע מאיפה להתחיל אותה 
ככה זה זה גם עם הדברים הקטנים שאנחנו דוחים… פתיחת מכתבים, מענה למיילים, סידור כביסה, תשלומי קנסות שליחת קורות חיים, בעיות בזוגיות
הדברים נצטברים ובאיזה שהוא שלב נתקעים לנו מול העיניים מכבידים על הנשמה.. מה עושים? 
בגדול לא אורגים כלים ואם כבר אגרתם אז מפשילים שרוולים ומסתערים על המשימה
דרך הכלים נלמד לא לדחות דברים ככה בפשטות צומחים דרך הדברים הקטנים.