למה להיות פרילנס/ עסק קטן זה עמק מסוכן?
ואיך אפשר לצאת משם?
לאחרונה אני ניתקל בהרבה עצמאיים חדשים שהתגלגלו לסטטוס הזה לא מבחירה ודי חוזרים על אותם קווי מחשבה מגבילים.
להיות פרילנס זה עמק שמאוד מפתה להיות בו, אך הוא טומן בתוכו כמה סכנות מהותיות.
הרבה מאיתנו שהתנסו בלהיות שכירים
חלמו על עצמאות
איזה כיף יהיה לי
בלי בוס על הראש
לעבוד מאיפה
ומתי שאני רוצה
מושלם…
אז בניתם עסק שכבר יש בו תנועה יפה, ומכירים אתכם.
מה האתגרים שתיתקלו?
1. חיבור רגשי לעסק – אני הוא העסק.
מוביל ללקיחה אישית של דברים כמו
לקוח שמתלונן או מבקש הנחה – צפה ההרגשה:
מה זאת אומרת?
זה הכסף שלי לקניות בסופר ההנחה שאתה מבקש.
התלבטות האם העסק הוא אני? האם המיתוג צריך להיות אני או שם ניטרלי?
האם אני דנה המורה לפילטיס?
או
הלוטוס הגמיש
2. תנועה ללא כיוון ברור וללא חזון של לאן אני לוקח את זה מובילה לקבלת החלטות בלי מגדלור שמכוון אותנו
אומרים כן לשיתופי פעולה לא ברורים ומפספסים הזדמנויות שיכולות להקפיץ.
וזה לגיטימי… הרי אם אתה לא יודע מה אתה רוצה להיות, איך תגיע לשם???
3. חוסר חיבור למספרים ולרווחיות האמיתית של מה שאתם עושים תוך הסתנוורות מהכסף הגדול
"… וואו מישהו שילם לי 200 ש"ח לשעה, הייתי רגיל לקבל 65…אני על הגל… " הבעיה שזו נק באקסל
שלא מספרת לבדה כלום.
4. עבודה ללא יעדים ומתוך התגלגלות. שמובילה גם לפחד להשקיע בעסק ולקחת סיכונים.
מה אני אשקיע על יעוץ 1500 שקל בחודש?
מה אשקיע על שיווק 3000 שקל בחודש?
בשביל מה לקחת משרד ב 1800 ש"ח לחודש אעבוד מהבית ואחסוך את זה…
אחשוב על זה.
שלרוב מוביל לשום מקום.
5. הסכנה הכי גדולה שלרוב אם אתם one man show
אתם חולים, מדוכאים, קרה משהו, בא לכם חופשה פיזית ומנטלית העסק נעצר.. ומה שעוצר הולך אחורה כי המתחרים שלכם וכל השוק הולך קדימה.
אז מה דעתכם?
ספרו לי איזה מהאתגרים פגשתם ואתם מזדהים איתם הכי
ואם יש אתגרים נוספים אצלכם
גמר חתימה טובה
רוני